פרע מסולסל - היפריקום
Hypericum triquetrifolium Turra
מה זה פרע מסולסל? פרע מסולסל (Hypericum triquetrifolium) הוא בן משפחה ישראלי של ההיפריקום המוכר, ממשפחת הפרעיים. ממנו מכינים את השמן האדום המסורתי, שמורחים על כוויות קלות, חבלות ועצבים כואבים. חשוב לדעת: את האזור שנמרח לא חושפים לשמש, ובשימוש פנימי הוא עלול להשפיע על תרופות רבות, כולל גלולות.
תיאור בוטני
עשב רב-שנתי (בן חלוף) נמוך וסבוך, גובהו המקסימלי כ-50 ס"מ, לרוב 20-40 ס"מ. הצמח מציג הבדל בולט בין עונות השנה: בחורף הגבעולים שרועים ופחות מסועפים, עם עלים גדולים יחסית (כ-1 ס"מ) בעלי שולי סלסול מובהקים - זהו מקור שמו. בקיץ וסמוך לפריחה, הגבעולים זוקפים ומסתעפים בצורה עשירה וצפופה.

הגבעולים חלקים ועגולים (בניגוד לגבעולי הפרע המחורר שיש להם שתי "כנפות" לאורכם), מנוקדים בבלוטות שחורות קטנות. העלים נגדיים, פשוטים, ללא פטוטרת, אורכם 5-15 מ"מ, עם שוליים גליים-מסולסלים ונקודות בלוטיות שקופות ושחורות על פניהם. הפרחים צהובים-זהובים, חמישה עלי כותרת, בעלי קצוות שחורות אופייניות, עם אבקנים בולטים. הם מסודרים בראשי גבעולים בקבוצות של 2-5 פרחים. הפריחה העיקרית נמשכת מסוף אפריל ועד תחילת אוקטובר - עונת פריחה ארוכה במיוחד.
כשמועכים את הפרח הטרי בין האצבעות, נשאר כתם סגלגל עמוק - עדות לנוכחות ההיפריצין, כמו בשאר מיני הפרע.
הערה חשובה: הפרע המסולסל הוא המין הנפוץ שאפשר ללקט בארץ, ולכן כל שימוש מקומי בפרע ישראלי מתייחס הלכה למעשה לפרע המסולסל.
הערה על השם: שם המין הלטיני triquetrifolium מתאר את צורת הבסיס המשולשת-בפינות של העלים. שמו העברי "מסולסל" ניתן על שום שולי העלים המסולסלים האופייניים, הבולטים במיוחד בעלי החורף. שם הנרדף H. crispum גם הוא מרמז על הסלסול (crispum = מסולסל בלטינית).
על מה המידע הזה נשען
רוב מה שנכתב בספרים ובמחקר על היפריקום עוסק בפרע המחורר (Hypericum perforatum), הקרוב האירופי של הפרע המסולסל. גם המונוגרף של סוכנות התרופות האירופית נכתב עליו. על הפרע המסולסל עצמו יש בעיקר ניתוחים של הרכב הצמח, ומחקרים בבעלי חיים שבדקו ריפוי פצעים ושיכוך כאב. את השימוש העממי בו אנחנו מכירות מהמסורת של אזורנו, בארץ, בטורקיה, בירדן ובלבנון. ואת האזהרות לגבי שמש ותרופות אני לוקחת מהפרע המחורר, מתוך זהירות, כי הרכיבים שגורמים להן נמצאים גם בפרע המסולסל.
אנרגטיקה
טמפרטורה - ניטרלי עד חמים-קל. דומה לשאר מיני הפרע; מאוזן, לא קיצוני
לחות - מייבש
מתאים למצבים של לחות-עודפת ברקמות
טעם - מר, קצת אסטרינגנטי
הטעם המר מצביע על פעולה אנטי-דלקתית ועל הכבד; האסטרינגנטיות קושרת ומהדקת רקמות
אופי - מרגיע ומחדש, נרבין-רלקסנט, ווּלנֶרי, אנטי-ספסמודי
הפרע המסולסל, כמיני הפרע האחרים, נחשב לניטרלי עד חמים-עדין בטמפרטורתו ומייבש בלחותו. בהרבליזם מערבי הוא ממוקם כנרבין (נוגע למערכת העצבים) מרגיע ומשקם, ולא כממריץ. בגישה האיורוודית, הפרח הצהוב-שמשי ועונת הפריחה הקיצית מקשרות אותו לאנרגיה של הקיץ והאור - ומכאן פעולתו המרוממת-רוח. הוא מיטיב לוָאטָה (מרגיע ומחמם) ולקָאפָּה (מייבש ומרומם), ועשוי לשמש בזהירות גם לפִּיטָה בשילוב עם צמחים מקררים.
פעולות מיוחסות לצמח
פעולות שנבדקו במחקר, בעיקר בבעלי חיים ובמעבדה
- אנטי-נוציצפטיבי (שיכוך כאב): הוכח בניסויים בבעלי חיים; אחד מהמאפיינים הבולטים של המין
- אנטי-דלקתי: עיכוב מנגנוני דלקת; תועד במחקרים כימיים ופרמקולוגיים
- אנטי-מיקרוביאלי: כנגד חיידקים גרם-חיוביים וגרם-שליליים
- נוגד חמצון: פעילות אנטיאוקסידנטית משמעותית, בעיקר בזכות הפלבונואידים
- וולנרי - ריפוי פצעים: מאיץ שלבי ריפוי עור, כולל התאפיתליזציה, יצירת רקמת גרנולציה ושקיעת קולגן
פעולות מסורתיות נוספות
- אנטי-ספסמודי: הרפיית עווית שריר
- אסטרינגנטי: קושר ומהדק רקמות מרופפות
- נרבין-רלקסנט: מרגיע מצבי מתח וחרדה
- כולגוג (מגרה זרימת מרה): שימוש מסורתי לבריאות הכבד ומערכת העיכול
אינדיקציות
שימוש חיצוני
- פצעים, חתכים, חבלות וכוויות קלות
- כאבי עצבים ונוירלגיה מקומית
- כאבי שרירים ומפרקים
- דלקות עור
- ריפוי צלקות
שימוש פנימי
- מצבי חרדה ומתח נפשי
- מצב רוח ירוד
- כאבי בטן ועוויתות מעיים
- מצבים של הפרעות בזרימת מרה
- כאבים נוירופתיים פנימיים
שימוש עממי אזורי (מסורת מקומית)
- כהרגעה בטורקיה ובמזרח התיכון
- לטיפול בהפרעות במערכת העיכול ומחלות מרה (ירדן, לבנון)
- כחומר עצב-משכך חיצוני - הנחה על עצבים כואבים
שימושים מסורתיים ועכשוויים
מסורת אזורית
בניגוד לפרע המחורר, שזכה להכרה בינלאומית רחבה, הפרע המסולסל נשאר בעיקר בגדר ידע צמחי עממי של מזרח הים התיכון. בטורקיה, שם גדלים כ-80 מינים של פרע, נעשה שימוש רחב במיני הפרע השונים - כמשכך כאב, אנטי-ספסמודי, אנטיספטי ומרגיע - בתור חלק מרפואה עממית הנמשכת מאות שנים. הפרע המסולסל ספציפית שימש לטיפול בפצעים חיצוניים, לעיכוב דיספפסיה ועווית מעיים, ולהרגעת כאבי עצבים.
בירדן ובלבנון שימש מסורתית כצמח מרגיע, אסטרינגנטי ואנטי-ספסמודי, בטיפול במחלות מעיים ומרה.
שימוש עכשווי
בישראל, הפרע המסולסל הוא הצמח שאפשר לאסוף ולהשתמש בו מהסביבה הטבעית. הרבליסטים ומלקטי צמחים ישראלים משתמשים בו לאותן מטרות שבהן השתמשו מסורתית בפרע המחורר: שמן לשימוש חיצוני, טינקטורות וחליטות. מחקר עכשווי, כולל מחקרי חיות ממוקדים, אישר את פוטנציאל ריפוי הפצעים שלו: הצמח הדגים האצת שלבי ריפוי עור, כולל תאפיתליזציה מחדש, יצירת רקמת גרנולציה ושקיעת קולגן, תוצאות שמבססות את השימוש העממי ארוך השנים.
התוויות נגד ואינטראקציות
למרות שהפרע המסולסל נחקר פחות מהפרע המחורר, מבנהו הכימי הדומה מצדיק זהירות דומה. יש להניח שאינטראקציות דומות לאלו של הפרע המחורר עשויות להתקיים גם עם המין הזה, עד שיוכח אחרת.
התוויות נגד
- הריון - יש להימנע בהיעדר מחקר מספיק על בטיחות בהריון
- רגישות יתר לצמחי משפחת הפרעיים
- הנקה: לא משתמשים בזמן הנקה
- לפני ניתוח: מפסיקים את השימוש הפנימי לפני ניתוח מתוכנן
- שימוש ממושך: לא נוטלים לתקופות ארוכות, בין השאר בגלל קשר אפשרי לקטרקט
- תרופות: לא נוטלים בשימוש פנימי יחד עם שום תרופה, כולל גלולות למניעת הריון
- רגישות לשמש: את האזור שנמרח בשמן לא חושפים לשמש, כי ההיפריצין עלול לגרום לתגובה בעור.
אינטראקציות אפשריות
בשל הדמיון הכימי לפרע המחורר, ובפרט נוכחות פלורוגלוצינולים ונפטודיאנתרונים, ייתכנו אינטראקציות דומות עם:
- תרופות אנטי-דיכאוניות (SSRI, SNRI, מעכבי MAO) - סיכון לתסמונת הסרוטונין
- תרופות מחייבות ריכוז מדויק בדם (כמו ציקלוספורין, דיגוקסין, נוגדי קרישה)
- כל תרופה שחילוף החומרים שלה עובר דרך אנזימי CYP450 בכבד
- גלולות למניעת הריון, שעלולות לאבד מיעילותן
חשוב להדגיש: מחקרים ספציפיים על אינטראקציות תרופתיות של הפרע המסולסל אינם רבים, ולכן כדאי לנהוג בזהירות, ובכל שימוש פנימי להתייעץ קודם עם רופא או רוקח.
החלקים שבשימוש
החלקים האוויריים הפורחים: פרחים, עלים ופסגות הגבעולים. זמן הליקוט המיטבי - כשהפרחים מתחילים להיפתח, טרם הפתיחה המלאה, בשעות הבוקר. בשלב זה ריכוז הרכיבים הפעילים (בפרט הפלבונואידים וההיפריצין) נמצא בשיאו. בדומה לפרע המחורר, גם כאן שמן תשרית (שמן נשא שהושרו בו הפרחים הטריים) מעניין במיוחד לשימוש חיצוני.
אופני הכנה ומינון
שימוש חיצוני
- שמן היפריקום ("שמן אדום"): מניחים פרחים טריים (לא יבשים) בשמן זית ומשרים בחשיפה לשמש 3-6 שבועות, עד שהשמן מקבל גוון אדמדם. ניתן לשימוש ישיר לעיסוי, להנחה על פצעים, כוויות קלות וכאבי עצבים.
- קומפרס: חליטה מרוכזת (2-3 כפיות לכוס מים רותחים) לשימוש חיצוני על עצבים כואבים ואזורי דלקת
- משחה: תמצית שמן בבסיס שעווה - לטיפול ממוקד בעור
שימוש פנימי
*אין להשתמש בצמח בשימוש פנימי ללא הנחיה מאיש מקצוע
- חליטה: כף צמח מיובש לכוס מים רותחים; להשרות 10 דקות; 2-3 כוסות ביום
- טינקטורה (1:3-1:5 באלכוהול 40-45%): 3-5 מ"ל, 2-3 פעמים ביום
הערה על מינון: לא קיימים תקנים קליניים מוסדרים לפרע מסולסל כשלעצמו. ניתן להסתייע בהנחיות לפרע המחורר כנקודת ייחוס, תוך שמירה על גישה זהירה ומותאמת אישית.
ליקוט פרע מסולסל
ליקוט בישראל - בשדות פתוחים, ליד גדרות ובשולי דרכים, בקרקעות כבדות. לאסוף את הניצנים. מומלץ לאסוף בשעות הבוקר המוקדמות לפני שהשמש מייבשת את הפרחים, ולהשתמש בחומר הטרי מייד לצורך הכנת שמן.

פולקלור ומסורת
כצמח המשויך למשפחת הפרע, הפרע המסולסל חולק מטען סמלי עם אחיו הנודע יותר - הפרע המחורר. עם זאת, בהיותו צמח ים-תיכוני ומזרחי, הפולקלור הייחודי שלו נשמר בעיקר בתרבויות הלבנט.
בתרבויות ים-תיכוניות, פרחי הפרע הצהובים בוהקים קושרו מסורתית לשמש, לאנרגיה ולחיות. כשם שהפרע המחורר שימש לגרש שדים ולחזק את הנפש, כך גם מיני הפרע הים-תיכוניים נתפסו כנושאי הגנה. הצבע הסגול שנותר על האצבעות בעת מעיכת הפרח נחשב לסמל חיוני - "דם הצמח" - ועניין זה העניק לו מעמד של מרפא פצעים בפולקלור המקומי.
בישראל, בהיות הפרע המסולסל הנפוץ ביותר, הוא השתלב בידע הצמחי העממי של יהודים וערבים כאחד.

להעמקההרכב כימי
הרכב כימי
נפטודיאנתרונים: היפריצין ופסאודו-היפריצין - קיימים גם בפרע מסולסל, אם כי בריכוזים שונים בהשוואה לפרע מחורר. הם תורמים לפעולה האנטי-ויראלית ולפוטוטוקסיות ומאפיינים את הכתם הסגול האופייני.
פלבונואידים: רוטין, היפרוסיד, קוורציטרין, קוורצטין - מרכיבי הפעילות העיקריים שנמצאו בניתוחים של הצמח. נוגדי חמצון ואנטי-דלקתיים עוצמתיים. הרוטין וההיפרוסיד בולטים ביותר בתפרחת הפורחת.
חומצות פנוליות: חומצה כלורוגנית - בעלת פעולה אנטי-דלקתית ואנטי-אוקסידנטית, תומכת בבריאות כלי הדם.
שמן נדיף: גרמקרן-D, בטא-קריופילן, אלפא-הומולן - רכיבי השמן הנדיף הדומיננטיים. בטא-קריופילן ידוע כאנטי-דלקתי משמעותי; גרמקרן-D תורם לאופי הארומטי הייחודי ולפעולה האנטי-מיקרוביאלית.
פלורוגלוצינולים (כולל נגזרות היפרפורין) - נמצאים בצמח ברמות שונות מהפרע המחורר. שייכים למנגנוני הפעולה על מצב הרוח ולאינטראקציות התרופתיות.
טאנינים ורכיבים אסטרינגנטיים - תורמים לפעולת ריפוי הפצעים, לאפקט האנטי-דלקתי ולעיכוב חיידקים.
הרכב השמן הנדיף נחקר במיוחד ונמצאו בו: גרמקרן-D (כ-22%), בטא-קריופילן (כ-18%), דלטא-קדינן (כ-6%) וטרנס-פרנזן (כ-4%) כרכיבים הדומיננטיים. שמן זה עשיר בסקוויטרפנים (כ-85% מהשמן הכולל) - פרופיל שונה מעט מזה של הפרע המחורר. בניתוחים פנולוגיים נמצא שריכוז הפלבונואידים עולה בשלב הפריחה המלאה, ועל כן עיתוי הקטיף משפיע על עוצמת הפעילות.
שאלות נפוצות
איך מכינים את השמן האדום?
זהו שמן תשרית: מניחים פרחים טריים, לא יבשים, בשמן זית, ומשאירים בשמש 3-6 שבועות עד שהשמן מקבל גוון אדמדם. מורחים אותו על כוויות קלות, חבלות ועצבים כואבים.
למה לא יוצאים לשמש אחרי מריחה?
ההיפריצין שבצמח עלול לגרום לתגובה בעור כשהוא נחשף לשמש, ולכן את האזור שנמרח מכסים או מרחיקים מהשמש.
אפשר לשתות היפריקום עם תרופות?
לא. בשימוש פנימי הוא עלול להחליש תרופות רבות, כולל גלולות למניעת הריון, ולכן לא משלבים אותו עם שום תרופה.
מקורות
European Medicines Agency, Committee on Herbal Medicinal Products. European Union herbal monograph on Hypericum perforatum L., herba. Revision 1 (EMA/HMPC/7695/2021). Amsterdam: EMA; 2023.
https://www.ema.europa.eu/en/documents/herbal-monograph/final-european-union-herbal-monograph-hypericum-perforatum-l-herba-revision-1_en.pdfBrinker F. Herbal contraindications and drug interactions plus herbal adjuncts with medicines. 4th ed. Sandy (OR): Eclectic Medical Publications; 2010.
Wood M. The earthwise herbal: a complete guide to Old World medicinal plants. Berkeley (CA): North Atlantic Books; 2008.
Holmes P. The energetics of Western herbs: a materia medica integrating Western and Chinese herbal therapeutics. Vol. 2. Boulder (CO): Snow Lotus Press; 2006.
Gardner Z, McGuffin M, editors. American Herbal Products Association's botanical safety handbook. 2nd ed. Boca Raton (FL): CRC Press; 2013.
