אכינצאה
ספריית הצמחים

אכינצאה

Echinacea purpurea, Echinacea angustifolia, Echinacea pallida

בקצרה

מה זה אכינצאה? אכינצאה (Echinacea spp.) היא צמח רב שנתי ממשפחת המורכבים, עם פרח סגול גדול ומרכז קוצני, שמקורו בערבות של צפון אמריקה. היא מקררת, ומוכרת בעיקר כצמח שמעורר את מערכת החיסון בתחילת צינון, שפעת ודלקת גרון, במיוחד כשהבלוטות בצוואר נפוחות. נהוג לקחת אותה כטינקטורה, בהתחלה ממש של המחלה. חשוב לדעת: מי שרגישה לצמחי המורכבים עלולה להגיב גם לאכינצאה.

שם לטיני
Echinacea purpurea, Echinacea angustifolia, Echinacea pallida
שמות נוספים
אכינצאה, אכינצאה ארגמנית
שמות באנגלית
Echinacea, Purple coneflower
משפחה
מורכבים (Asteraceae)
חלקים בשימוש
שורש, וגם פרחים, עלים וזרעים
פעולות מרכזיות
מעוררת את מערכת החיסון, מווסתת חיסון, נוגדת מיקרובים, מנקה (alterative), מניעה לימפה, מעוררת הפרשת רוק
אופי
מקררת

על הצמח

האכינצאה היא צמח רב שנתי ויפה במיוחד, עם פרחים גדולים בגוון סגול ורוד, שעלי הכותרת שלהם נוטים מטה סביב מרכז בולט וקוצני. השם שלה מגיע מהמילה היוונית לקיפוד, בגלל המרכז הקוצני הזה.

מקורה בערבות הפתוחות של מרכז צפון אמריקה, וברפואת הצמחים משתמשים בכמה מינים: אכינצאה סגולה (E. purpurea), שהיא הנפוצה והקלה ביותר לגידול, ולצידה E. angustifolia ו-E. pallida.

בטבע האכינצאה נמצאת בסכנה בגלל ליקוט יתר, ולכן חשוב לקנות אכינצאה מגידול אורגני, או לגדל אותה בעצמנו. את השורשים חופרים בסתיו, את העלים והפרחים קוטפים בקיץ בשיא הפריחה, ואת הזרעים אוספים כשהם בשלים.

אנרגטיקה

ברפואת הצמחים המערבית האכינצאה נחשבת למקררת.

לכן היא מתאימה במיוחד למצבים חמים: גרון אדום ושורף, בלוטות נפוחות בצוואר, דלקת וחום שמתחילים לעלות. כשהגוף קר, חיוור ומצונן, נהוג לשלב אותה עם צמחים מחממים כמו ג'ינג'ר.

מה היא עושה בגוף

האכינצאה מעוררת את מערכת החיסון, ובעיקר את ההגנה הכללית של הגוף, זו שפועלת מהרגע הראשון של הזיהום. יש הרבליסטים שרואים בה גם צמח שמווסת את מערכת החיסון.

היא פועלת נגד חיידקים ווירוסים, מניעה את מערכת הלימפה ומעוררת הפרשת רוק. כשלוקחים טינקטורה טובה של אכינצאה, הלשון מתחילה לעקצץ קצת. זה סימן טוב, שמעיד שהטינקטורה חזקה ומכילה את החומרים הפעילים.

למי ומתי מתאים

  • בהתחלה ממש של צינון או שפעת: האכינצאה עובדת הכי טוב כשלוקחים אותה ברגע שמרגישות את הסימנים הראשונים.
  • דלקות בדרכי הנשימה העליונות: גרון, סינוסים וקנה הנשימה, במיוחד כשהבלוטות בצוואר נפוחות.
  • עקיצות ופצעים קטנים: במסורת משתמשים בה גם מבחוץ, כשטיפה או כמריחה מדוללת על עקיצות.
מתי נזהרים

מתי נזהרים

  • רגישות לצמחי המורכבים: מי שאלרגית לחמניות, קמומיל, ארניקה או צמחים אחרים במשפחה עלולה להגיב גם לאכינצאה.
  • מחלות אוטואימוניות ומחלות מערכתיות: יש חשש תיאורטי לגבי שימוש באכינצאה במחלות אוטואימוניות, ב-HIV ובשחפת. אין על זה מידע חד משמעי, ולכן במצבים האלה מתייעצים לפני שימוש.

איך עובדים איתה

  • טינקטורה: 1-4 מ"ל (יחס 1:5, אלכוהול 40%) 3 פעמים ביום.
  • בהתחלה חריפה של מחלה: 30 טיפות כל שעה, ביום או ביומיים הראשונים.
  • אם העקצוץ בלשון מפריע: מדללים את הטינקטורה במעט מים.
  • שטיפת פה וגרון: כמה טיפות טינקטורה בחצי כוס מים, לגרגור כשהגרון שורף.

מהפולקלור

לעמים הילידים של ערבות צפון אמריקה האכינצאה הייתה אחד מצמחי המרפא החשובים ביותר. הם השתמשו בשורש לעקיצות, לנשיכות, לכאבי שיניים ולכאב גרון. בתחילת המאה העשרים הרופאים האקלקטיים באמריקה אימצו אותה, והפכו אותה לאחד הצמחים הנפוצים בארון התרופות שלהם.

לסיכום

האכינצאה היא צמח של רגע מדויק: הימים הראשונים של צינון או שפעת, כשהגרון מתחיל לשרוף והבלוטות מתנפחות. כשלוקחים אותה בזמן, ובטינקטורה טובה, היא עוזרת לגוף להגיב מהר וחזק יותר.

שאלות נפוצות

מתי הכי כדאי לקחת אכינצאה?

בהתחלה ממש של צינון או שפעת, ברגע שמרגישות את הסימנים הראשונים.

למה הלשון מעקצצת אחרי אכינצאה?

זה סימן שהטינקטורה חזקה ומכילה את החומרים הפעילים. אם זה מפריע, מדללים במים.

האם אכינצאה מתאימה לכולם?

מי שרגישה לצמחי המורכבים, או שיש לה מחלה אוטואימונית, מתייעצת לפני שימוש.

מקורות

  1. European Medicines Agency, Committee on Herbal Medicinal Products. European Union herbal monograph on Echinacea purpurea (L.) Moench, herba recens (EMA/HMPC/48704/2014 Corr.). London: EMA; 2015.

    https://www.ema.europa.eu/en/documents/herbal-monograph/final-european-union-herbal-monograph-echinacea-purpurea-l-moench-herba-recens_en.pdf
  2. Hoffmann D. Medical herbalism: the science and practice of herbal medicine. Rochester (VT): Healing Arts Press; 2003.

  3. Buhner SH. Herbal antibiotics: natural alternatives for treating drug-resistant bacteria. 2nd ed. North Adams (MA): Storey Publishing; 2012.

  4. Ellingwood F. American materia medica, therapeutics and pharmacognosy. Vol. 2. Portland (OR): Eclectic Medical Publications; 1993.

  5. Gardner Z, McGuffin M, editors. American Herbal Products Association's botanical safety handbook. 2nd ed. Boca Raton (FL): CRC Press; 2013.