שום
Allium sativum
מה זה שום? שום (Allium sativum) הוא צמח ממשפחת הנרקיסיים, מחמם וחריף, ואחד מצמחי המרפא הוותיקים ביותר שיש. בחורף הוא עוזר לגוף בצינון ובשפעת: מעורר את מערכת החיסון, מדלל ליחה ופועל נגד חיידקים ווירוסים. עובדים איתו כשהוא חי וכתוש, לבד או בדבש שום. חשוב לדעת: עם מדללי דם, לפני ניתוח ובקיבה רגישה מסתפקים בכמויות של בישול.
על הצמח
פתגם עממי מהפולקלור הערבי אומר ששום שווה מאה אמהות, ובגרסה אחרת: "בצל שווה מאה אמהות, ושום שווה אלף". המשמעות היא שהשום חזק כל כך ברפואה העממית, שהוא יכול לגונן על האדם ולדאוג לבריאות שלו אפילו יותר מטיפול מסור של אמא.
את השום כולנו מכירות מהמטבח היומיומי. זהו צמח רב שנתי שגדל מבצל תת קרקעי, שבנוי משיניים צפופות העטופות בקליפה דקה כמו נייר. מעל האדמה הוא מוציא עלים ארוכים וצרים, ובאביב גבעול פריחה עם תפרחת עגולה של פרחים לבנים עד ורדרדים.
הוא גם שכן מצוין בגינת הירק: אותם חומרים גופרתיים שמגנים על הגוף שלנו מרחיקים באופן טבעי חרקים ופטריות מהצמחים שגדלים לידו. אפשר לגדל אותו בקלות כמעט בכל עציץ או ערוגה, ושותלים אותו בסתיו.

אנרגטיקה
השום הוא צמח מחמם ומניע חזק מאוד, עם טעם חריף שמורגש מיד בפה ובאף.
בגלל החום הזה הוא מתאים במיוחד לצינון שבו הגוף קר, יש צמרמורת, האף נוזל והליחה צלולה ומרובה. כשהגוף כבר חם מאוד, הגרון יבש ושורף והקיבה רגישה, השום החי יכול להיות יותר מדי, ועדיף לבחור צמחים עדינים ומקררים יותר.
מה הוא עושה בגוף
השום מעורר ומפעיל את מערכת החיסון, מדלל ליחה ועוזר לגוף לפנות אותה, מעודד הזעה בתחילת מחלה ופועל נגד מגוון רחב של חיידקים, וירוסים ופטריות.
החומרים הארומטיים שבו מרחיבים כלי דם ומרפים מתח במחזור הדם, ולכן הוא מוכר גם כצמח ששומר על לחץ דם תקין ועל איזון שומני הדם, כשאוכלים אותו באופן קבוע לאורך זמן.
החומר הפעיל המרכזי בשום נקרא אליצין. הוא נוצר רק כשכותשים או חותכים את השן, והוא רגיש מאוד לחום ולזמן. לכן שום טרי, כתוש וחי הוא השום הכי חזק שיש.
למי ומתי מתאים
- בתחילת צינון ושפעת: כשמרגישות את הסימנים הראשונים, השום עוזר לגוף להתמודד עם הזיהום, מדלל ליחה ויכול לקצר את משך המחלה.
- ליחה וגודש בחזה ובסינוסים: כשיש הרבה ליחה צלולה או לבנה, והגוף מרגיש קר וכבד.
- תמיכה לאורך החורף: שן שום אחת ביום, כחלק מהאוכל, היא דרך פשוטה לתמוך בגוף לאורך כל העונה.
- לב וכלי דם: בתזונה יומיומית, לשמירה על לחץ דם ושומני דם תקינים.
מתי נזהרים
- קיבה רגישה, כיב או ריפלוקס: שום חי עלול להחמיר צרבת וחומציות. מתחילות בכמות קטנה, תמיד עם אוכל.
- מדללי דם וניתוחים: בכמויות גדולות השום מדלל את הדם. מי שנוטלת תרופות לדילול דם מסתפקת בכמויות של בישול, ושבועיים לפני ניתוח ושבועיים אחריו נמנעים ממינונים רפואיים.
- הריון ואחרי לידה: מסתפקים בכמויות רגילות של מטבח, בלי מינונים רפואיים.
- הנקה: שום חי משנה את הריח והטעם של חלב האם, ואצל חלק מהתינוקות הוא עלול להגביר גזים וקוליק.
- דבש שום: לא נותנים מתחת לגיל שנה, בגלל הדבש.
איך עובדים איתו
- שום חי: כותשים או קוצצים דק שן שום ומחכים כ-10 דקות לפני שאוכלים, כדי לתת לאליצין להיווצר. אפשר למרוח על פרוסת לחם עם שמן זית, או לבלוע עם כף דבש.
- מינון: לתמיכה כללית, שן שום אחת ביום. בזמן צינון או שפעת חריפה, שן אחת 3 פעמים ביום.
- דבש שום: ממלאים צנצנת בשיני שום קלופות ופרוסות, מכסים בדבש גולמי ומשאירים כמה ימים. לוקחים כפית כמה פעמים ביום בזמן צינון.
- בתוך חליטה: מוסיפים שום כתוש רק בסוף ההשריה, עם לימון והרבה ממתיק, כדי לשמור על העוצמה שלו ולעדן את הטעם.
- בבישול: שום מבושל טוב לאוכל ולבריאות היומיומית, אבל לרפואה בזמן מחלה עדיף שום חי, כי חום ממושך מחליש אותו.
מהפולקלור
כבר כחמשת אלפים שנה בני אדם אוכלים שום ומתרפאים בו. קראו לו "הוורד המסריח", והאמינו שהריח החזק שלו מגרש רוחות רעות, ערפדים ואפילו נמרים רעבים. במצרים העתיקה שילמו בו לפועלים כמו בכסף, והספורטאים האולימפיים הראשונים והחיילים ביוון אכלו אותו כדי להתחזק לפני מאמץ.
לסיכום
השום הוא אחד הצמחים הכי חזקים בארון של הבית, והוא כבר נמצא אצלנו במטבח. כשעובדים איתו נכון, חי, כתוש ובזמן הנכון, הוא חבר אמיתי של החורף, במיוחד לצינון קר עם הרבה ליחה.
שאלות נפוצות
האם שום מבושל עדיין עוזר?
שום מבושל טוב לבריאות היומיומית, אבל חום ממושך מחליש את האליצין. לצינון ולשפעת עדיף שום חי וכתוש.
כמה שום אוכלים כשמצוננים?
מבוגרים: שן שום אחת, 3 פעמים ביום, עם אוכל או עם דבש.
האם שום מתאים לילדים?
בכמויות של אוכל כן. דבש שום אפשר לתת מעל גיל שנה, בכמות קטנה, ולילדים עם בטן רגישה עדיף להתחיל בעדינות.
מקורות
European Medicines Agency, Committee on Herbal Medicinal Products. European Union herbal monograph on Allium sativum L., bulbus (EMA/HMPC/7685/2013). Amsterdam: EMA; 2020.
https://www.ema.europa.eu/en/documents/herbal-monograph/final-european-union-herbal-monograph-allium-sativum-l-bulbus_en.pdfRivlin RS. Historical perspective on the use of garlic. J Nutr. 2001;131(3s):951S-954S.
https://doi.org/10.1093/jn/131.3.951SHoffmann D. Medical herbalism: the science and practice of herbal medicine. Rochester (VT): Healing Arts Press; 2003.
Mills S, Bone K. The essential guide to herbal safety. St. Louis (MO): Elsevier; 2005.
Gardner Z, McGuffin M, editors. American Herbal Products Association's botanical safety handbook. 2nd ed. Boca Raton (FL): CRC Press; 2013.
